איזה כיף שיש משפחה :)

אתמול טיפסתי על ההר Ben Lomond. ההר צמוד לקווינסטאון - אשכרה יצאתי ממרכז העיר והתחלתי את הטיפוס. העלייה הייתה בהתחלה מתונה, אבל בשעה האחרונה היא נהייתה ממש תלולה - בהחלט אחת העליות הקשות. ברגע שהגעתי למעלה הכל היה שווה את זה - הנוף היה נוף מדהים של 360 מעלות של כל האזור. בפסגה פגשתי את את מייגן - אמריקאית שעברתי על פניה בדרך למעלה. יש לה רק שבועיים בניו זילנד ואני שואל - איך אפשר לעשות את ניו זילנד רק בשבועיים? ירדנו למטה ביחד וניהלנו שיחה חביבה - אולי נפגש שוב הערב.

היום קמתי בבוקר, ראיתי את שר הטבעות: אחוות הטבעת ולקחתי את האוטו למרכז העיר. בדרך לשם סטיד אכזב אותי קשות - הוא נכבה ולא נדלק יותר. קרה לי כבר כמה פעמים שהתנעתי אותו והוא נכבה, והייתה לי את המחשבה שאולי צריך לקחת אותו למוסך, אבל כמו כל ישראלי טוב אמרתי לעצמי "זה אוטו ישן, זה קורה. יהיה בסדר". הזמנתי שירות גרירה, וברגע שהוא הגיע - מה אתם יודעים - סטיד שוב עבד. הבחור שהגיע הסתכל במנוע ואמר שהבעיה היא כנראה באחד השסתומים, או בחשמל - בכל מקרה לא אמורה להיות בעיה מורכבת מדי. כל זה קרה בשעה חמש וחצי, אז כמובן שכל המוסכים כבר היו סגורים. וכמובן שמחר אני יוצא ל Routeburn Track. מה שזה אומר, זה שהייתי צריך להגיע מחר על הבוקר למוסך, להתקע שם מי יודע כמה זמן ורק אז לצאת לטרק. זה לא מי יודע מה ביג דיל, כי יש לי יום ראשון קצר, ואני בכיף גם יכול לצאת בארבע ולהגיע לבקתה כשעוד יש אור, אבל קבעתי להפגש עם שני ישראלים שעושים את הטרק בכיוון ההפוך ולהחליף איתם מכוניות. בקיצור - בלגן.

מרגע שהתקלקלה המכונית עדכנתי את קארין באס אם אס. כשהגעתי הבייתה היא הפתיעה אותי בהצעה שהדהימה אותי בנדיבות שלה ופתרה את כל בעיות - היא הציעה שהיא תיקח את המכונית למוסך ואני אקח את המכונית שלה לטרק, כי היא במילא לא צריכה אותה. שאלתי אותה אם לא מטריד אותה שיפרצו לה לאוטו, והיא אמרה שזו מכונית ישנה ובמילא אין לה שום כלום - בדיוק הסיבה שזה לא מטריד אותי במכונית שלי. אמרתי לה כמה אני אסיר תודה, וממש משמח אותי שהעניינים הסתדרו בכזאת צורה מושלמת - טוב שיש משפחה :)

תמונות לא יהיו עכשיו, כנראה יהיו רק כשאני אחזור מהטרק...