יש המונתלפים דגים בים

היום יצאתי לחפש אתונות ומצאתי מלוכה :)

שכחתי לספר שבלילה האחרון בהרווי ביי מצאנו בפח האשפה Possum.

הפוסומים במקור מאוסטרליה, והובאו לניו זילנד בגלל הפרוות שלהם. כמו כל מין פולש, הם שיגשגו כי לא היו להם טורפים טבעיים, והם נחשבים למזיקים גדולים - ושם למדתי לשנוא אותם. באוסטרליה, לעומת זאת, חלקם בסכנת הכחדה, וחלקם מאולפים כמו חתולי רחוב, כמו זה. האוסטרלים, בכל מקרה, אוהבים אותם, וכשראיתי כמה חמוד אחד חי, ולא מפוחלץ כמו שראיתי בניו זילנד, הבנתי למה.

אוטובוס הלילה ל Airlie Beach היה יותר סביר ממה שחשבתי. אמנם ישנתי רק שש שעות מתוך השתיים עשרה, אבל כשירדתי חשתי רענן ומוכן ליום שמצפה לי. שוטטתי בעיר הקטנה, וראיתי משהו מפתיע - לגונה ציבורית, פתוחה לכולם, בחינם, עם מציל ותשתיות ברמה גבוהה.
כל הכבוד לאוסטרלים. יש כזאת גם בעיר שאני נמצא בה עכשיו, Cairns, אבל היא בשיפוצים...

הגעתי לאכסניה ופגשתי את שותפי לחדר - צרפתיה, אנגליה, וזוג איטלקים. היו ארבע מיטות יחיד בחדר ומיטה זוגית אחת. מי יקבל את המיטה הזוגית - זוג האיטלקים? לא, האנגליה, שהגיעה לחדר אחרונה. הזוי. יצאתי עם האנגליה, בשם לורה, לסבב פאבים בעיר - היה משעשע למדי, אבל היינו צריכים לחזור מוקדם כי למחרת הייתי צריך לקום בשש וחצי בשביל להגיע לשיט בשמונה.

למחרת כשהגעתי לעלייה לסירה, פגשתי שתי ישראליות שאמרו לי שהן באותה סירה שלי. כשקראו לנו הן עלו לפני, והכרטיסנית אמרה לי שאני צריך ללכת לקבל Boarding pass. כשקיבלתי אותו גיליתי שהן בכלל לא בסירה שלי, וככה נעלמתי להן בלי שהן ידעו מה קרה. מה שכן, גיליתי שהצרפתיה והאיטלקים היו איתי באותה סירה. הסירה היא מפרשית, גדולה פי שניים מזו של אבא שלי, בשם Hammer.
היא הייתה פעם סירת מירוץ והוסבה לסירת תיורים. היא בנויה לעשרים ושניים נוסעים פלוס שלושה אנשי צוות, אבל אנחנו היינו אחד עשר נוסעים - שמונה מתוכם זוגות. הרווקים חוץ ממני היו הצרפתייה ועוד גרמניה, מה שהפך אותי לרווק הלוהט ביותר בשיט :)

התחלנו את ההפלגה עם מפרשים, והיינו צריכים שבעה אנשים בשביל למתוח את המפרש. לרוע המזל, לא הייתה מספיק רוח אז היינו צריכים להמשיך עם מנוע מטרטר. הגענו ל Whitsunday Island, שם עשינו סיור קצר
שאחריו ירדנו לחוף והתחרדנו.
יש מדוזות מאוד רעילות באזור הזה, אז אם רצינו להכנס למים היינו צריכים ללבוש חליפות הגנה מגוחכות

שגם שמרו עלינו מהשמש.

אחר הצהריים חזרנו לסירה, והמשכנו למפרץ באי אחר, ששם נשנרקל בבוקר. כמו בכל טיול אוסטרלי טיפוסי, סיכמנו את הערב במשחקי שתייה והלכנו לישון.

בבוקר קמנו ונכנסנו למים. בניגוד למה שחשבתי, אפילו שה Great Barrier Reef נפרשת לאורך אלפיים חמש מאות קילומטר ונמצאת גם מול חופי ה Whitsundays, מסתבר שהיא נמצאת במרחק של כמה קילומטרים טובים. במקום זו, השוניות שהיו באזור הזו הן שוניות איים, והיו בהן סוגים שונים של דגים. הדגים היו מאוד נחמדים, ולאורך היום שנירקלנו שוב במקום אחר. נזכרתי במצלמה העמידה למים שהייתה לאארון וגרייס והתבאסתי שאין לי אחת כזאת - הדגים והאלמוגים היו מאוד חמודים.

אחרי השנירקול השני, התקלחנו והתחלנו את ההפלגה לחוף. הרוח עבדה מצוין לטובתנו, והסירה נטתה בשיפוע של כמעט ארבעים וחמש מעלות.

פעמיים ניסיתי ללכת לשירותים ופעמיים ויתרתי. אם הייתי מנסה הכל היה נופל עליי... היו כמה גלים שהשפריצו עלינו, והאוויר היה מלח, עד כדי כך שבסוף ההפלגה הייתי צריך שוב להתקלח.

כשהגעתי חזרה לעיר עמדתי בפני דילמה. כשהזמנתי את חבילת הנופש שלי אצל סוכן הנסיעות הייתי אמור לישון בעיר ולקחת את האוטובוס למחרת. מה שלא ידעתי זה שהנסיעה היא אחת עשרה שעות. בסוף החלטתי לוותר על הלילה שלי באכסניה ולקחת אוטובוס לילה. האכסניה לא הסכימה לתת לי זיכוי, אז כבר עשיתי צ'ק אין ונכנסתי להתקלח ולהסתדר. כשנכנסתי לחדר ראיתי בלונדינית ישנה באחת המיטות, והתארגנתי בשקט כדי לא להפריע לה. פתאום מהמקלחת יוצאת לא אחרת מאשר רפיי, מפרייז'ר איילנד :O הבלונדינית מרימה את הראש ומסתבר שזו סאנה :O צירוף מקרים מטורף! ועוד יותר מטורף זה שהן הולכות לפגוש את יאנט ומיקה באותו ערב! בהתחלה חששתי להצטרף, כי ארבעתן הולנדיות וחשבתי שאו שהן ידברו הולנדית כל הזמן ואני אתייבש, או שהן יאלצו לדבר אנגלית ואני ארגיש לא בנוח, אבל הן אמרו שזה בסדר וסבבה שאני אבוא. כשנפגשנו גיליתי שמיקה ויאנט מצאו את קתרין, השוודית שהייתה איתנו בקייאקים, והיא אפילו נוסעת איתי באוטובוס לילה! זה היה צירוף המקרים הכי הזוי בעולם.

אחרי כמה שעות התבאסתי להפרד מכולן. עד שהן יגיעו לקיירנס, היעד האחרון בחוף המזרחי, אני כבר אהיה בדרווין, ואני לא אפגוש אותן יותר. נפרדנו ועליתי על האוטובוס. עליתי אחרון, והאוטובוס היה די מלא, חוץ מהספספל הראשון שהיה עליו תיק. שאלתי אנשים אם מישהו יושב שם, והם אמרו לי שלא, אז כמו ישראלי טוב שמתי את התיק במדף העליון והתיישבתי. הנהג אמר שהמקום שמור לילד שעולה עוד כמה שעות, אבל אני יכול לשבת שם בינתיים. תהיתי בן כמה הילד הזה שההורים שלו שולחים אותו לבד באוטובוס באחת בלילה. כשהילד עלה ראיתי שהוא בן שלוש עשרה לפחות - בגיל כזה הוא לא יכול לעלות על אוטובוס כאחד האדם?

כשהייתי בקיירנס יצאתי שוב לסיבוב בעיר. היום היה היום הכי חם שהיה לי כבר כמה חודשים. באכסניה פגשתי גרמניה ממוצא רוסי בשם טטיאנה, שהייתה עם ישראלים בפרייז'ר איילנד ואוהבת לשחק "יניב". אז שיחקנו יניב, ואחר כך יצאנו לסיבוב בעיר. שוב הייתי צריך לחזור מוקדם, כי היום הייתי צריך לקום שוב בשש וחצי בשביל השיט ב Great Barrier Reef.

השיט הזה הוא אחד הדברים שסוכן הנסיעות דחף לי ולא חשבתי לעשות מראש, ובשילוב עם זה שכבר שנירקלתי ב Whitsundays הרגשתי שאני הולך להתאכזב. אך כגודל הציפיות כך גודל האכזבות, וכשאין ציפיות וקורה משהו טוב אז אומרים וואו! וזה באמת מה שאמרתי - או ניסיתי להגיד, כי היה לי שנורקל בפה - האלמוגים פה היו הרבה יותר מגוונים, וגם הדגים, והכל היה ממש מ-ד-ה-י-ם! מכרו על הסירה מצלמות חד פעמיות עמידות למים בעשרים וחמישה דולר, אבל למרות המחיר המופקע ידעתי שאני חייב לצלם את מה שאני רואה פה.

לפני שהלכנו לצלול, המדריך שאל מי חושש ממדוזות. כשהרמתי את היד הוא אמר שזה סוף העונה, לכן אנחנו לא מקבלים חליפות. אחלה :| אמנם לא פגשנו מדוזות, אבל העור השרוף מהשמש שלי מתגעגע לחליפות שקיבלתי בוויטסנדייז. צללנו בשני אתרים, אחד באמצע הים ואחד ליד שני איים שנראים רק בשפל. כששחינו באתר הראשון היו זרמים חזקים מאוד של שפל, והיה מצחיק לראות את כל הדגים (וגם אותי) פתאום זזים בבת אחת הצידה. הדגים של השונית הם ממש דוגמנים - תעקוב אחריהם כמה שניות, והם יפנו אליך את הפרופיל היפה שלהם. כולם היו צבועניים, בצורות וגדלים שונים, וההרגשה הייתה ממש מצוינת. ברגע שאני אפתח את הפילם אני אעלה פה כמה תמונות.

עשרים ושבע התמונות במצלמה החד פעמית היו מעט מדי, ותוך מעט מדי זמן מצאתי שנשארו לי רק חמש. אמרתי שאני אשמור אותן לאתר הבא. באתר הבא, שני האיים שרואים רק בשפל,
המדריכים אמרו שיש Sting Rays, הדגים השטוחים עם הזנב המחודד שהרגו את סטיב ארווין, וצבים. החלטתי שהתמונות שנשארו זה בשבילם. חיפשתי וחיפשתי, ולא מצאתי לא סטינג ריי ולא צבים. כשהגעתי מהסירה לאיים המדריכים אמרו שקודם ראו צב, אבל בעיקרון רואים אותם מדי פעם. מאוכזב, המשכתי לחפש, ואז, מחפש אתונות, מצאתי מלוכה - כריש שחה מולי. לא חששתי, כי הוא היה קטן (באורך מטר וחצי אולי) וידעתי שאני יותר מדי גדול בשביל שהוא יראה אותי כטרף, אז ניסיתי לשחות אחריו בשביל לתפוס תמונה טובה. אבל כריש הוא לא דג, והוא לא מדגמן בשביל אף אחד. הוא שוחה, ומי שמהסס, מפספס :( מאוכזב, המשכתי לחפש, אבל לא מצאתי לא כרישים ולא סטינג ריי. בכל זאת, אני עד עכשיו מאושר רק על זה שיצא לי לראות אותו :)

זה מסכם את חוויות השוניות שלי. על שתי הסירות הייתה לי אפשרות לצלול, אבל החלטתי להשאיר את הצלילות למחירים הזולים של המזרח. מחר אני עוד בקיירנס וביום שלישי אני טס ל Darwin. בפעם הבאה - יערות גשם :)

תמונות