אחרי יום שיטוט בנלסון, יצאתי לדרך לכיוון פיקטון, שמשם אני אקח את המעבורת. כדי לגוון מהפעם הקודמת, נסעתי דרך ה Scenic route (צרה ומתפתלת מתמיד) ולא מהכביש הראשי אבל אבוי - כבר בתחילת הדרך ירד החושך ולא ראיתי שום נוף :X
הגעתי לפיקטון שעתיים לפני הצ'ק אין וסעדתי את ליבי בפיש אנד צ'יפס בפאב הראשון שראיתי. נסעתי לכביש העליה למעבורת והחנתי את סטיד בתור. הייתה לי עוד כמעט שעה לשרוף עד שתתחיל העליה למעבורת אז באמצע מגרש החניה, בתוך האוטו, הדלקתי גזיה והכנתי תה. הכי טעים :)
הגיע הזמן לעלות. פחדתי שסטיד יעשה לי פדיחות ויכבה לי על הרמפה ויתקע את כל התור, אבל בסוף אני זה שעשה פדיחות - לא ראיתי שהתור מתקדם, וכשהגיע תורי הייתי צריך ליישר ולקרב את המושב. נו טוב. השיט אמור לעבור במיצרים יפים, ואמורים לראות ממנו נוף מדהים, אבל באחת עשרה בלילה במילא לא הייתי רואה כלום. למרבה הפתעתי, הצלחתי לישון כל השיט, עד כדי כך שבסוף שוב עשיתי פדיחות והמנקים העירו אותי עם השואבי אבק שלהם :) רצתי מהר לאוטו, כי פחדתי שכולם כבר יורדים ואני תוקע אותם, אבל לא - כולם עדיין מחכים. סטיד שוב נסע כמו גדול בלי להכבות ומצאתי את עצמי בכבישי וולינגטון. הגעתי לאכסניה ואז בפעם הראשונה מאז שהגעתי לניו זילנד, הרגשתי כמו בתל אביב - בשתיים בבוקר, הייתי צריך לחפש חנייה במרחק רבע שעה הליכה מהאכסניה כדי לא לקבל דו"ח בבוקר...
וולינגטון היא עיר גדולה ושוקקת. בתי קפה, מסעדות, פאבים, מועדונים, גלריות, בתי קולנוע, תיאטרונים (תיאטראות?) - כל אחד ימצא פה משהו, והרוב גם פתוח אחרי שבע בערב! התחלתי את הסיור שלי ב Te Papa, המוזיאון הלאומי של ניו זילנד. הכניסה חינם, יש בו חמש קומות ובכל קומה מוצג אחר - ממאובנים, דרך ציפורים, דרך השפעת האדם על ניו זילנד (מאוד מזיקה!) דרך תרבות הילידים המאורים (Maurie) ועד אומנות מודרנית. בימים שביליתי פה הייתי לפחות שמונה שעות במוזיאון והייתי יכול להיות עוד!
אבל שיא הביקור בוולינגטון היה (למרבה החנוניות) - סיור שר הטבעות! ברגע האחרון הצטרפה אלי מישהי שהייתה איתי בחדר, וסה"כ היינו ארבעה. זה מעולה, כי בסיור שראיתי שיוצא היום היה אוטובוס שלם :) המדריך היה מאוד מקצועי, הסביר לנו איך צילמו הרבה סצנות, וסיפר הרבה אנקדוטות מהצילומים. למשל, כשבנו את Helm's Deep ו Minas Tirith, הסטים היו במחצבה הזאת (כנראה המחצבה הכי מצולמת בעולם):
שממקומת ממש על הכביש הראשי. בזמן הצילומים עוד לא היה את ההייפ סביב שר הטבעות, אז אנשים פשוט נסעו ליד הטירות כל יום והתעלמו מהן. רק אחר כך הם באו לצלם אותן, וגילו שהן כבר נהרסו. עוד אנקדוטות הן האורקים של הלמ'ס דיפ, שכל לילה בזמן הצילומים המסכות גומי שלהם נרטבו, ובימים ההפקה ניסתה לייבש אותן, בלי הצלחה, אז הניצבים היו צריכים לשים אותן שוב רטובות. איכס :S או שבשביל לצלם סצנה של שתי שניות שאנשים לא שמים בכלל לב אליה, מישהו צריך לחצוב מאה ארבעים מדרגות בסלע במשך שבוע, או לשקוע יום שלם במים קפואים בשביל שיראו את הידיים של גולום על גזע עץ. אח, המאמצים שמושקעים בסרטים האלה...
בכל מקרה, בשביל לראות את הסרט במקומות האלה, צריך המון דמיון. וכשאני אומר המון דמיון, אני מתכוון שאתה מסתכל על שיח, או עץ, ומכניס לידו דרך עפר שכבר הרסו אותה, או גשר ענק שהוא בעצם מינאטורה שהוצבה מול המצלמה, או מגדל שלם שהוכנס עם המחשב... כמה דוגמאות:
את העץ עם הענף הקטוע אפשר לראות כשגנדלף מגיע לאייזנגרד:
את השיחים והעצים ברקע אפשר לראות כשגנדלף וסרומן נכנסים לאייזנגרד:
העץ הבולט בתמונה היה אחד העצים בריבנדל, וגם העצים ברקע תואמים:
ואפרופו ריבנדל(שמרוב תיירים ששאלו איך מגיעים הוסיפו שילוט אליה)
- מסתבר שבשביל לבנות אותה, הקימו בשביל הצילומים "מחלקה ירוקה". המחלקה הזאת צילמה את כל שטח היער שפינו בשביל הצילומים, אספה את כל הצמחים לחממה, ושתלה אותם בחזרה במקום שהם היו, בזווית שהם היו ובמצב שהם היו. ממש השקעה!
וכמובן, כדי שנרגיש כמו אלפים אמיתיים, הצטלמנו ליד העץ שלגולס הצטלם לידו - כולל פאה בלונדינית ואוזניים.
אחרי כל ההרפתקאות האלה, אתמול לקחתי יום חופש, וראיתי בקולנוע את "איך לאלף את הדרגון שלך" (אפשר לוותר על התלת מימד), טיילתי לבניין הפרלמנט שנקרא "הכוורת".
ובערב ראיתי הצגה בשם A dead man's cellphone. הצגה חמודה על מישהי שעונה לפלאפון של מישהו שמת לידה בבית קפה ומתחילה להכנס לחיים של המשפחה והקולגות שלו. בהתחלה פחדתי שהם ידברו מהר ובמבטא ואני לא אבין כלום אבל נרגעתי - הם דיברו ברור לחלוטין. כמו בתיאטרון בארץ, רוב האנשים שבאו להצגה הזאת היו בגילאי 50+...
לאן עכשיו? לעומת האי הדרומי שידעתי בכל מקום לאן ללכת ומה לעשות, האי הצפוני נשאר תעלומה בשבילי. אני יודע על הטרק של ה Tongariro, ששווה לעשות, והערים טאופו ורוטורואה, אבל חוץ מזה - לא ידוע. עכשיו אני יוצא לכיוון Napier and Hawkes Bay, ומשם כבר נראה. נשארו לי רק שבועיים לפני שאני אצטרך להגיע לאוקלנד ולנסות למכור את האוטו, אז אני פחות יכול להרשות לעצמי להמרח... נראה מה יהיה :)
רשומות
מ-ג-נ-י-ב!
השבמחקנראה מצוין, שומעים שכיף לך.
ודיר בלק עם גזיה בתוך הרכב! נראה לי די מסוכן...
נשיקות,
סיון
חחחח איך צחקתי מהפוסט הזה!!! :-))))
השבמחקהסיור שר הטבעות הזה נשמע הדבר הכי מטופש ועם זאת למי שבקיא בספרים בטח הכי כיף שיש :-)
ז'ומי, סליחה, לגולס - כיף לך!!!
ולגבי הסרט שראית - שמעתי שהוא אמור להיות ממש חמוד ומצחיק.
תמשיך להנות ותעדכן עוד!
נשיקות!