מנפייר נסעתי ל Rotorua, עיר שבכל מקום בה אפשר להריח גופרית. אספתי בדרך טרמפיסט שסיפר לי כשהוא היה שם הוא הלך למקום שיש שם רכבל, ואפשר לרכב במורד גבעה עם Luge קטנים, דרך היער. יש שם גם רכבל שמחזיר אותך למעלה בשביל עוד סיבוב, מה שנותן הרגשה של אתר סקי. גם הקור שהיה שם, וזה ששכחתי לקחת משהו חם הזכיר לי אתר סקי. חוץ ממשהו חם גם שכחתי לקחת מצלמה, אז כנראה שזה לא באמת קרה...
באכסניה פגשתי שוב את יותם, שנפגשנו כבר בגריימאות', ובנלסון... הפעם הוא היה מלווה בעוד שלושה ישראלים (ארבעה אנשים בשלוש מכוניות!) והסתלבטנו כל הלילה. אבל כרגיל, אני נשארתי באכסניה שני לילות, הם לילה אחד, הם הלכו צפונה, אני הלכתי דרומה ונפרדנו... אבל בזמן שיטוט חסר מעש בעיר מסתבר שהם עוד לא עזבו ופגשתי אותם במרכז המבקרים. הלכנו ביחד לבריכה חמה מחוץ לעיר. חוץ מאיתנו היו בבריכה בשלבים שונים זוג היפים, אמא וילד מעצבן, עוד אמא וילדות ושלוש נערות מקומיות. בבריכה היה בוץ בסגנון ים המלח שמרחנו על הפנים - זה אשכרה עבד, ועשה אחלה פילינג :)
בבוקר הלכתי עם כמה לא ישראלים מהאכסניה לפארק גיאותרמי. הבעלים של האכסניה אמר לנו להזדרז ולהגיע לשם בעשר ורבע, כי אז הגייזר מתפרץ. נראה לנו קצת מוזר שהגייזר מתפרץ בדיוק פעם בעשרים וארבע שעות, אבל כשהגענו גילינו שזו עבודה בעיניים - המפעיל של הגייזר בא, שופך לתוכו סבון ואז הוא "מתפרץ". שאר הזמן הוא סתם פולט אדים. זה עדיין היה מאוד מרשים
חוץ מזה, היו בפארק שלל תופעות גיאותרמיות, שרובן מערבות בצורה כלשהי ריח של ביצים. היו שם סלעים בצבע צהוב בגלל הגופרית
יש גם סיבה לצורה שלהם, אבל אני לא זוכר אותה כרגע :X יש שם גם בריכות שרותחות באופן קבוע, ובצבע מוזר בגלל כל מיני חומרים במים:
וגולת הכותרת - "Artist's Palette Pools" - בריכה בכמה צבעים שונים, כל אחד מחומר אחר:
ומי שרוצה לראות עוד יכול לראות באלבום התמונות.
משם עברתי דרך Taupo, עיר חביבה ששוכנת לחוף האגם הגדול ביותר בניו זילנד. ישבתי שם במסעדה יפנית ופגשתי את צחי, שעשיתי איתו את ההתחלה של הריס דארט, עד הפציעה שלי. גם הוא, כמוני, וכמו כל האנשים שאני פוגש, כמעט בסוף הטיול שלו. איך שהזמן רץ. קפצתי למרכז המידע ושאלתי מה אפשר לעשות בשעתיים שיש לי בעיר. הפקידה המליצה לי על הליכה למפל באזור. הבעיה היא שכנראה ההליכה היא שעתיים ממגרש החניה, ולא ממרכז המידע, אז הייתי צריך להסתובב לפני שהגעתי כדי שהשמש לא תשקע עלי ופספסתי את המפל. מפל יותר, מפל פחות, מה זה כבר משנה? המשכתי לסוע בחושך ובאמצע הדרך אני פתאום רואה אור ענק לפני. אני לא מבין מה קורה פה, זה אשכרה נראה מספיק אור בשביל חללית, אבל לא - זה סתם ההשתקפות של האורות הגבוהים של הרכב מולי בערפל...
היום בבוקר קמתי ויצאתי לעשות את גולת הכותרת של האי הצפוני - Tongariro Alpine Crossing. הטיול הוא חלק מטיול של שלושה עד ארבעה ימים ששקלתי לעשות. בסוף החלטתי שכבר התעייפתי מהטרקים, ואין לי טעם לעשות יותר מאת היום הזה. הטרק מדורג כאחד מעשרת טיולי היום הטובים בעולם - והוא מצדיק את התואר. כשהלכתי למרכז המבקרים בבוקר הפחידו אותי, ואמרו לי שאמנם כתוב בתחזית שמזג האויר ישתפר בצהריים, אבל זה לא בטוח והאוטובוס לטיול בוטל. לא תכננתי לקחת אותו בכל מקרה, אבל לקחתי לתשומת ליבי שאולי אני אצטרך לחזור אחורה.
הדרך התחילה בואדי ולקני, עם צמחים ייחודיים וסלעים בצורות משונות. בשילוב עם הערפל שהיה, הרגשתי ממש כמו על כוכב אחר
בדרך פגשתי סטודנטים לגיאולוגיה שממפים את הנוף לפי ההתפרצויות של הר הגעש (הוא עדיין נחשב לפעיל והתפרץ בצורה משמעותית בפעם האחרונה ב 1975). הם אמרו לי שחברים שלהם מסתובבים באפודות כתומות. נפרדתי מהם והתחלתי לטפס על מדרגות ששמעתי אנשים מכנים "מדרגות הגיהנום" - היו המון מדרגות, אבל שום דבר שהכושר שלי לא יכול לעמוד בו. באמצע הטיפוס קרה דבר נפלא - העננים התפזרו, ויכולתי לראות נוף!
תוך דקות מה שאתם רואים כבר הפך לתמונה ברורה לגמרי. המשכתי בטיפוס עד שהגעתי למכתש שממנו מתפצלת העלייה ל Mount Doom. השם האמיתי שלו הוא אחר, אבל ככה קוראים לו בשר הטבעות. הוא היה מכוסה בעננים, אז החלטתי שאם אני אעלה עליו, זה יהיה בדרך חזרה. כשהגעתי לנקודה הכי גבוהה בטרק (לא כולל ההתצלויות לעלות על ההרים) - הקניון האדום, פגשתי חבר'ה במעילים כתומים. שאלתי אותם אם הם הגיאולוגים וזה מאוד הצחיק אותם - הם לובשים מעילים כתומים כי הם בטיול מאורגן.
אחד מהם היה ישראלי והייתי בשוק - ממתי ישראלים עושים טיולים מאורגנים?! אבל הוא לא באמת ישראלי, הוא גר בארה"ב מאז שהוא בן עשר... נסלח לו. הם היו עוד יותר בשוק מזה שבקור של הפסגה אני לובש חולצה קצרה. גם לא מאוד ישראלי מצידי. המשכתי איתם כמה דקות עד שיכולתי לראות את ה Blue Lake, שנמצא בתוך מכתש
ואת בריכות הטורקיז, שהזכירו לי את Lake Tekapo.
אבל אז הייתי צריך לחזור - סטיד חיכה לי במגרש החניה, אז לא יכולתי ללכת כל הדרך לצד השני אלא רק עד המקומות המעניינים באמצע. בדרך למטה נתקלתי בכמה אנשים שראיתי בדרך למעלה ואז ישבתי לאכול. בזמן הארוחה הערפל חזר, ובצורה מקפיאה, ועוד עם רוח! הייתי חייב ללבוש את כל ציוד החורף שלקחתי איתי ולהמשיך ללכת מהר. עברתי שוב על פני ההתפצלות למאונט דום, אבל בגלל הרוח החלטתי להמשיך הלאה. אני לא אוכל לזרוק את הטבעת ללהבות בלוע...
כמובן שעד שהגעתי למטה הערפל התפזר והרוח הפסיקה. למעשה, מזג האוויר הפך למושלם, וכמעט התחרטתי על זה שלא בחרתי לטפס על ההר. אבל הברך שלי כבר כאבה בנקודה הזאת, אז זה היה לטובה. אולי אני צריך לבדוק מה קורה איתה, היא כואבת לי יותר מדי בזמן האחרון. כאילו שהנקע (שעוד לא החלים לגמרי) לא הספיק...עייף אך מרוצה, אני עכשיו באכסניה, מסיים להיום.מחר אני אצא ל New Plymoth, שגם שם יש הר געש - ה Taranaki. גם עליו אני אטפס!
תמונות
רשומות
וואו, איזה יופי!
השבמחקאיזה טורקיז יפהיפה ובכלל הצבעים ממש מגוונים כאן...
הבריכה הרותחת תמידית נראית כמו איזה שיקוי של גרגמל...
חייבת לציין שאתה נראה טיילן מאוד מקצועי ומנוסה כם הבגדים, התרמיל, הכפפות וכמובן - מקל ההליכה!
אתה נשמע ונראה מצוין!
סיון
מה שחבל הוא שהיו המון בריכות ודברים שבמציאות נראים מדהים אבל בתמונה לא נראים כמו שום דבר...
השבמחקואכן, אני נראה כמו טיילן כל כך מקצועי שאף אחד לא חושב שאני ישראלי :) רק ציוד מהאיכות הגבוהה ביותר בשבילי...
ותודה :)
זה כמו שאמא אומרת - המציאות יפה יותר מהתמונה, לכן בארגנטינה השתדלנו פחות לצלם.
השבמחקתהנה!!
ז'ומי וואו! אתה בטוח שזה על כדור הארץ?!? לא להאמין שדברים כאלה משונים קיימים במציאות ולא באיזה סט של סרט עשויים מקלקר ופלסטיק...
השבמחקמתי תראה לבה? מאד מגניב :-) אני ראיתי :-) השלב הכי מגניב - שנחנקים מהעשן של הגופרית ליד הלוע ופתאום מגיע איזה משב רוח משום מקום, מפזר את העשן ואפשר לנשום ואז רואים גם נוף ושמים כחולים וגם לבה כתומה ורותחת. מהמם!! סתם, לא יודעת אם זה ככה בכל הר געש, זו היתה החוויה שלי, תרומתי הצנועה לבלוג ;-)
איזה טיול יש לך אה? שיחקת אותה :-)
נשיקות!
מתי אוסטרליה אגב?
זומי אני חייבת להגיד שראיתי את התמונות שפירסמת פעם קודמת - מ-ד-ה-י-ם!!!! איזה יופי!
השבמחקכמובן שלא זוכרת עכשיו הכל (נותרתי עם חוויית שר הטבעות - נראה לי הכי מופרך בעולם - מה הקשר? סתם יער!) אבל תמונות מאד מאד יפות :-) האם אני מזהה אספירציות של צילום אומנותי? לא יכול להיות! או שניו זילנד ממש ממש פוטוגנית או שפשוט יש לך את זה ;-)
בכל אופן - נראה שיא הכיף! *מקנאה* !!!
מתי תפנק בפוסט חדש? עבר כבר כמעט שבוע מהה...