שמש :)

שמש :)

אתמול נסעתי ל Punakaiki, לראות את סלעי הפנקייק. הסלעים נמצאים על הים ובנויים משכבות, וכביכול נראים כמו פנקייקים שמונחים אחד על השני... לא באמת, אבל זה עדיין נחמד. הים היה סוער, והיה נחמד גם סתם ככה להסתכל עליו, ועל ה Blowholes, חורים בסלע שנכנסים דרכם גלים, בונים לחץ ויוצאים מלמעלה בעמוד של קצף.

אחרי שחזרתי מהסלעים פגשתי שלושה ישראלים שהיו איתי באכסניה לילה קודם - נתקענו יחד במרכז המבקרים כשבחוץ גשם שוטף. רצינו לשבת באחד משני בתי הקפה במרכז, שמוכרים פנקייקים כראוי למקום, אבל המחירים היו מופקעים. התפשרנו על לשבת מתחת לגגון, הם אכלו את ארוחת הצהריים שלהם, אני אכלתי שוקולד ואז הם נתנו לי טרמפ חזרה לאכסניה.

היום בבוקר קמתי עם מטרה ברורה - לצאת מהגשם. ביררתי את מזג האוויר וסימנתי את היעד הבא - Picton. בכל מקום היה צפוי גשם עד יום ראשון, חוץ מבפיקטון! בדרך המפותלת והגשומה עצרתי בחוף עם כלבי ים. אמרתי לבחורה במרכז המבקרים שהמליצה לי על החוף שכבר ראיתי כלבי ים, אז היא אמרה לי ש"רוב האנשים באים לשם בשביל הנוף והחוף המיוחד". החוף לא היה שונה משאר החופים ב West coast, אבל הכלבי ים ממש הפתיעו אותי לטובה - הם היו חמודים ושובבים כמו שהם היו בפעם הקודמת שראיתי אותם, ופשוט ישבתי עשרים דקות והסתכלתי עליהם משחקים, רובצים ומגרדים. איזה חמודים!

עוד גשם ועוד פיתולים וסוף סוף ראיתי אורחת מכובדת - השמש. הגעתי לאזור נלסון, העננים התפזרו, הגשם פסק והדרכים נהיו ישרות! הללויה! הרגשתי כל כך טוב שהחלטתי לעצור לפיקניק ספונטני על שפת האגם. הברווזים התקבצו קרוב מאוד אלי, אבל לא היה לי מה להציע להם - לא נראה לי שברווזים יאכלו סטייקים. אחרי ארוחה טעימה, הותקפתי על ידי זבובי חול, ונאלצתי לסגת למכונית. המשכתי בנסיעה לפיקטון ובשלב כלשהו ירדתי מכביש מספר 6 ועליתי על כביש מספר 1. נסעתי על כביש מספר 6 מאינברקרגיל, דרך קווינסטאון, (בלי הקטע המיותר בקרומוול!) וואנקה והחוף המערבי. עכשיו הגעתי לסופו עם הרגשה של סגירת מעגל.

זהו להיום. מחר אני יוצא ל Queen Charlotte Track וחוזר ביום שבת...