טוק טוק, חליפות, טוק טוק, מונית, טוק טוק, סקס, טוק טוק, טוק טוק, תכשיטים, טוק טוק, פוסטרים, ארטיקים, מים מינרלים, טוק טוק, מזכרות, מסאג', טוק טוק - אי אפשר ללכת חמישה מטרים בעיר בלי שמישהו ינסה לדחוף לך משהו. וגם אם אתה תמיד אומר לא, תמיד תהיה מישהי שתבוא אליך בפארק, תדחוף לך גרעיני תירס ליד ותראה לך איך מאכילים את הציפורים. או מישהי שתכנס איתך למקדש ותדליק איתך קטורת. כמובן שאחר כך המישהי הזאת גם תרצה על זה כסף, ואחרי שכבר השתמשת במה שהן נתנו - תתחיל להתווכח? יש גם דרכים אחרות - ילדה קטנה וחמודה מנסה למכור לי פרח כשאני בסך הכל יושב לאכול. אני אומר לה לא, אבל היא לא הולכת לשום מקום - היא רואה שהצלחת שלי חצי מלאה. אחרי חמש דקות שהיא לא מוותרת, אני מסכים לקנות פרח תמורת תמונה שלה, כי היא כל כך חמודה, אבל מגלה שהמצלמה שלי לא עלי. בסוף סתם קניתי פרח...
כולם מדברים על כמה מדהימים השווקים במזרח, ואיך הכל גדוש ומעניין וצבעוני. מהכמה שווקים שיצא לי לראות, זה בסך הכל נראה כמו שוק הכרמל בקנה מידה גדול. גם לא מצאתי פה שום דוכנים של חרקים למיניהם, מה שגורם לי לתהות האם התאילנדים לא אוכלים חרקים, או שפשוט לא חיפשתי במקומות הנכונים.
מה שכן, האוכל שמוכרים פה, לא בהכרח בשווקים אלא סתם בעגלות, ממש זול וממש טעים. אחרי ארבעה חודשים שבישלתי לעצמי בניו זילנד ואוסטרליה, אני סוף סוף יכול להתפנק ולתת לאחרים לעבוד במקומי. אני אוכל פה כל כך הרבה שאני ממש משמין מנחת... הבעיה היחידה היא שאין פה ממש חלוקה לארוחת בוקר, צהריים וערב, אז אם אני לא רוצה לקנות ארוחת בוקר בבית קפה או מסעדה, אני צריך לאכול נודלס לארוחת בוקר...
עוד משהו על שווקים - בהסתובבות אקראית מצאתי דוכן שמוכר את הדברים המגניבים בטירוף האלה
הייתי חייב לקנות אחד אבל המחיר - 220 באט, נראה לי כמו המון. הצלחתי להתמקח ולהוריד את זה למאה חמישים באט. אחרי הרבה התלבטות, כי כולם כל כך מגניבים, בחרתי אחד. לא צעדתי חמישה צעדים ונזכרתי - מאה חמישים באט זה חמישה עשר שקלים. שילמתי עשירית ממה שהייתי משלם על דבר כזה בארץ! אני צריך ללכת לקנות עוד עשרה כאלה לכל החברים! ובאמת הייתי עושה את זה, אם הייתי בסוף הטיול, ולא היו צפויים לי עוד שלושה וחצי חודשים להסתובב איתם...
מקדשים - הסתובבתי בכמה מקדשים, ולכל אחד יש בודהה אחר. שוכב וענקי:
עומד וענקי:
או עשוי ברקת (וזוכה שהמלך יחליף את בגדיו שלוש פעמים בשנה):
לכל המקדשים יש שומרים, שכמובן שאת כולם (או לפחות רובם), אני מכיר ממשחקים למיניהם. הנגה, חצי אדם חצי נחש:
החצי ציפורים חצי אנשים, שעליהם ג'יימס קמרון ביסס את Toruk Maktor מהסרט אווטר (או ככה לפחות טוען המדריך שלנו):
האנשים (הוא לא באמת שומר על מקדש, אלא על ארמון המלך):
והשדים:
למה שדים שומרים על מקדשים? הם לא אמורים להיות מרושעים? כשהמדריך של הסיור קורא להם Demons אז בכלל זה נשמע מוזר. אבל אל חשש - השדים האלה מחונכים, ולכן הם טובים. אפשר לראות את זה לפי הטבעת על היד שלהם.
בגלל הלחות הנוראית פה, וזיהום האוויר, כל המקדשים צריכים שיתחזקו אותם כל כמה שנים. כנראה שלא לכולם יש תקציב, אבל בארמון המלך, שם נמצא המקדש המרשים ביותר, כל כמה שנים צובעים מחדש את מאה שבעים ושמונה ציורי הקיר (מי מצייר בצבעי מים בלחות הזאת?!) שמתארים את אחד הסיפורים במיתולוגיה ההודית. חוץ מזה, צריך לעבור על מיליוני עלי הזהב שמכסים את כל הציורים, העמודים והמבנים ולהחליף אותם...
מזג האוויר - חם, לח ומגעיל. בשילוב עם זיהום האוויר של בנגקוק, נהיה ממש מגעיל לנשום ברחובות. מה שכן, הזהירו אותי שעם שיער ארוך זה נהיה הרבה יותר גרוע. כן, אבל לא הרבה יותר - אולי שנה הבאה אני באמת אתחיל להרגיש את זה.
זהו לעכשיו. אני עכשיו בצ'אנג מיי, בצפון המדינה, וביום שלישי אני יוצא לטרק של שלושה ימים. בניגוד לטרקים שאני רגיל אליהם, פה יש לי רק שלוש שעות הליכה ביום - מעט מדי לטעמי. מצד שני, אולי במזג אוויר הזה עדיף ככה :S
תמונות
רשומות
ז'ומי! נשמע דביק אבל בכל זאת כיף :-) אין כמו עיר גדולה והמונית ללכת בה לאיבוד :-) כל הבודהות לא ממש עושות לי את זה אבל השווקים, הבלגן... זה כיף לראות :-) אני בטח הבן אדם היחיד בגילי שלא היה בתאילנד, אז אני לא יכולה להמליץ ממקור ראשון, אבל שמעתי שיש בבנגקוק שוק אוכל לילי שווה במיוחד... ואם לא מצאת חגבים מטוגנים כנראה שבאמת לא חיפשת מספיק....
השבמחקלגבי הילדה והניג'סים הניגשים - מתרגלים אליהם ואי אפשר להימלט מהם כי הם נמצאים בכל מקום שבו יש תיירים... מה עשית עם הפרח? :-)
ואני חייבת לציין משהו ששמתי לב בתמונות - האם פיתחת שרירים בעקבות כל הטיולים? אתה נראה ממש buff, בעיקר בתמונה האחרונה :-))))
תמשיך להנות!!! מחכה לעידכון הבא... נשיקות!!! (הייתי שולחת גם חיבוק אבל נראה לי דביק עכשיו, בטח לא בא לך ;-) )
אה ועוד דבר - הצחיק אותי השומר בארמון המלך - הוא נראה רזה כזה וקטן, לא ממש מאיים. הבמה שלו נראית כמו ארגז הפוך... :-)))
השבמחקאני מקווה בשביל המלך שבתוך הארמון מסתתרת איזו יחידת קומנדו עילית כי לא הייתי סומכת על השומר הישנוני הזה...
גם אותי השווקים לא ממש הרשימו, ולצערי הייתי ביותר מדי כאלו.
השבמחקגם הדבר היחיד היפה בשוק הלילה היו הפרחים המיוחדים
לעומת זאת אני מצטרפת להנאה שלך מהארמון, שבו ביליתי חצי יום בעצמי, ושכחתי ללכת לשאר המקומות שהציעו לי לבקר בהם. (וכמובן שלא הלכתי למרכז הקניות בו בילתה שאר הקבוצה).
מאחלת לך הנאה בצ'אנג מאי, ושתתפוס, כמו סיוון וגיא, את הבחורות לפני שהן עונדות את מחרוזות החישוקים.
להתראות
אמא
המלך כבר לא גר שם, אחרת לא נראה לי שהיו מרשים לתיירים להסתובב. אני לא זוכר מה יש שם עכשיו חוץ ממוזיאון...
השבמחקואת הפרח נתתי בסוף לסוכנת טיולים שלי (שאצלה גם שכחתי את המצלמה)...