המערה עצמה מאסיבית. כדי שלא נהרוס את המערה התקינו פלטפורמות, והולכים עליהן. הכל מואר, אבל רק בצורה עמומה, הפלטפורמות מוארות באורות צבעוניים ויש ערפל - הרגשתי כמו במועדון לילה. במערה היו הרבה נטיפים, זקיפים, וצורות שונות של סלעים. התחלתי לצלם, אבל אז נזכרתי בכל התמונות שצילמתי במערות אחרות שהייתי בהן - כשאין את הפרספקטיבה של כל המערה, זה לא כל כך מרשים :S להרבה צורות יש שמות קיטשיים כמו "גשר האהבה" שנמצא מתחת לצורת לב, או "לוע השטן" לבור עמוק...
אחר הצהריים נסעתי לפארק פאלי שממוקם בכפר דייגים תמים. כל הפרק בפסלים פאליים, והיה מצחיק להתסתובב ביניהם.
היו גם כמה מבוגרים שממש התגלגלו מצחוק - מה קרה, אף פעם לא ראיתם בולבול? בסוף הפארק היה מוזיאון פולקלור, שהציג את ההיסטוריה של הדיג במחוז, ואומנות פאלית מרחבי העולם.
למחרת נסעתי לעיר בשם Andong. הייתי צריך לעשות קונקשן ולחכות ארבע שעות באיזו עיר, אז הלכתי לאינפורמיישן ושאלתי מה יש לעשות שם. המליצו לסוע להר שיש עליו תחנות רוח, "שעתיים לעלות ולרדת". כשהגעתי ירדו איתי עוד כמה בנות מקומיות, ובאמצע הדרך התחלנו לדבר. מסתבר שהן שתי זוגות של חברות, שנפגשו פה במקרה על האוטובוס. האנגלית שלהן לא כל כך טובה, אבל הצלחנו לדבר. באמצע ההר הבנות תפסו לנו טרמפ עד למעלה - לפי המרחק, לעלות ולרדת את זה היה לוקח יותר משלוש שעות והייתי מפספס את האוטובוס. מזל שהתחברתי עם הבנות :)
כמו אסייתיות טובות, כשהיינו למעלה הבנות הצטלמו כמעט עם כל דבר, אז בתור פארודיה צילמתי אותן עם המשאית של הכרוב :) חוץ מתחנות הרוח המודרניות, הייתה גם תחנה עתיקה וחמודה.
כשירדנו מההר (שוב בטרמפ) גילינו שהאוטובוס שרצינו לקחת מבוטל, אז לקחנו שוב טרמפ לעיר. נפרדתי מהבנות, שהמשיכו לכיוונים שונים, ונסעתי לאנדונג. מאנדונג נסעתי לכפר הפולקלור, אחד המקומות היחידים שהשתמרו בו בניינים מלפני מאות שנים (בדרך כלל הם משוחזרים).
חוץ מהבניינים המיוחדים, הם גם שימרו את השולחן שעליו המלכה אליזבת חגגה את יום ההולדת שלה בקוריאה ב 99.
מאנדונג המשכתי ל Gyongju, שגם שם ראיתי מבנים עתיקים, אבל הפעם משוחזרים. כמעט כל המבנים העתיקים בקוריאה נהרסו או בפלישות של יפנים, או בשריפות, או במלחמת קוריאה. באחד הארמונות, שהיה הארמון המרכזי של שושלת שילה ששלטה בקוריאה במאה השביעית,
הייתה אפשרות לקחת מעבורת לבודהה מגולף באבן, שנחשב לאתר מורשת עולמית. כמובן שבחרתי לטפס ברגל, ואחרי שעה טיפוס ודמי כניסה מופקעים הגעתי לבודהה. הבודהה אכן היה יפה, אבל מאוד מאכזב - מאחורי מסך זכוכית, ואסור לצלם. בחנתי אותו דקה ויצאתי. בשביל זה כל המאמץ?בעיר הזאת הייתי באכסניה, בפעם הראשונה מאז סיאול, וסוף סוף זכיתי להכיר אנשים בצורה סדירה! בערב הראשון התחברתי עם מורים לאנגלית, מקנדה ואנגליה, ויצאנו לראות אגם לוטוסים.
הם היו עייפים מלילה של שתייה בערב הקודם, אז חתכנו מוקדם. ביום השני יצאנו לראות את הארמון הנ"ל, ואחריו הם עזבו. בערב יצאתי לבד לראות את מה שפספתי בערב הקודם, וגיליתי מוזיאון שבו מוצגים הרבה דברים שנמצאו בתחתית של בריכה עתיקה. הבריכה הייתה חלק מפארק של המלכים שבו גודלו גם חיות אקזוטיות.
זהו. עכשיו אני בבוסאן, היעד האחרון שלי בקוריאה. אני נמצא באכסניה נהדרת, שאפילו שהדבר היחיד שהלונלי פלנט כתב עליה זה שהיא זולה וצפופה, מסתבר שיש לה הרבה אופי, ובעלים מאוד נחמד. את הערב הזה אני מבלה בסידורים, ובלעדכן את הבלוג, אבל בארבעה הבאים אני אבלה בלפגוש אנשים מהאכסניה (אם זה לא יקרה במשך הלילה!). בשבת אני כבר ביפן :)
תמונות
רשומות
רשמתי לפני: ביקור בדרום קוריאה. (אם כי סביר שבכל מקום שכתבת "עליתי ברגל" אני אשתמש באמצעים אחרים).
השבמחקהי,
השבמחקנשמע כיף (נראה לי שגם אני הייתי צוחקת ליד הפסלים), והכי חשוב - כיף לראות אותך!