Temples, Shrines, Gardens etc.

קיוטו - הבירה התרבותית של יפן. מקדשים, גנים, ומבנים שונים ומשונים מלפני מאות שנים. כל שנייה שלא עשיתי כלום, הרגשתי כאילו אני צריך ללכת לראות משהו. בהתחשב בכך שהכל נסגר בחמש, ואני רק מתחיל את היום בשתיים עשרה, עזבתי את העיר עם קמצוץ של הדברים שהיא מציעה...

את היום הראשון שלי בקיוטו העברתי באוסקה. לפחות חצי ממנו. נמרחתי לפחות חמש שעות באכסניה לפני שיצאתי לדרך. כשהגעתי לקיוטו כבר היה מאוחר, והכל עמד להסגר. אחרי ששמתי את התיק באכסניה, הספקתי לראות מקדש אחד. המקדש הזה שייך לזרם בודהיסטי יוצא דופן - הם לא מאמינים בגלגול נשמות, ולא עושים מדיטציה. המקים של הזרם קם יום אחד בבוקר ואמר "אני עושה מדיטציה כל יום כבר עשרים שנה, ואני קרוב להארה כמו שהייתי כשהתחלתי. משהו פה לא עובד". במקום זה, הם מאמינים שבסוף חיינו הנשמה מתערבבת באוקיינוס גדול, שם אף אחד כבר לא קיים, ובמקום זה יש רק הארה אינסופית. את כל המידע הזה סיפק נזיר נלהב, שהסביר לנו גם על החלוקה של הזרם הזה לשני מקדשים - המערבי והמזרחי, בגלל איזה סכסוך היסטורי שלא הבנתי לחלוטין - משהו על אלה שתמכו בשוגון כלשהו, ואלה שלא. הוא הסביר את זה מאוד מהר, בגלל שהוא רצה שנספיק לראות את התפילה בעוד רבע שעה...

מהמקדש המשכתי לתחנת הרכבת של טוקיו - מבנה ענקי, של שתיים עשרה קומות, שהחלק הפנימי שלו בנוי משלד של פלדה וזכוכית. בקומה העליונה יש כמה מרפסות שמהן אפשר לראות את קיוטו. קיוטו מתוארת כמו מגש שהקצוות שלו מוגבהים - היא אכן שטוחה ומוקפת הרים.

בלילה הזה יצאתי עם בחור גרמני שפגשתי באכסניה. התחלנו בפאב שבו גם אכלנו, פגשנו שם כמה אנשים והמשכנו איתם למועדון רוק - משהו שעדיין לא ראיתי ביפן. למחרת בבוקר גיליתי שהערב הנחמד נגמר רע - קמתי, ולא מצאתי את הארנק. שוב. חיפשתי בכל התיקים, הכיסים והחדר, אבל הוא לא נמצא. הלכתי לתחנת המשטרה והתלוננתי. אחרי ששכחתי את הארנק בנמל התעופה של אוקלנד ובמלון בשימונוסקי, פעם שלישית גלידה והפעם הוא לא חזר אלי :( למזלי, למדתי לקח מהפעם הקודמת, וכרטיס האשראי שלי בתופסת קצת כסף לגיבוי היו בנפרד...

אחרי שהתלוננתי במשטרה, הלכתי לארמון של אחד השוגונים בקיוטו. הארמון נבנה הרבה יותר גדול ומרשים מארמון המלך, כדי להראות מי הבוס האמיתי ביפן. בארמון סוף סוף ראיתי את רצפת הזמיר המפורסמת - רצפה שנועדה להגן בפני נינג'ות, וכל פעם שדורכים עליה היא משמיעה קול. עם המוני התיירים שעברו, זה באמת נשמע כמו להקה של ציפורים :) שכחתי להסתכל מתחת לרצפה כדי לראות איך זה עובד, אבל היה מאוד מספק לשמוע אותה בפעולה.

מהארמון המשכתי למוזיאון המנגה של קיוטו. חבל שהוא היה יותר ספרייה ופחות מוזיאון, אבל עדיין מאוד נהנתי ממנו. היה מוצג מיוחד של בובות לאורך ההיסטוריה, החל מבובות חומר עתיקות, ועד לבובות מודרניות, של מפלצות ודמויות מנגה ב"פוזת מתקפה". נשארו לי עוד שעתיים לקרוא מנגה, ורציתי לקרוא את Barefoot Jen - מנגה היסטורית, שעוסקת בילד שניצול מהפצצה בהירושימה. למרבה הפתעתי, לא היה להם אותה באנגלית, ונאלצתי להתפשר על לקרוא את נרוטו...

למחרת הלכתי לנארה. אמנם תכננתי לבלות שם שני לילות אחרי קיוטו, אבל גם אבא וגם אמא אמרו לי שאין מה לעשות שם יותר מיום אחד. בנארה, בין המקדשים, יש פארק שכמו במיהג'ימה, מסתובים בו איילים חופשי. הרבה אנשים קנו חטיפים לאיילים והאכילו אותם, אבל אותי זה לא כל כך עניין. היה מאוד שליו ללכת בפארק של נארה, ולראות את המקדשים ה"רגילים", אבל האטרקציה המרכזית הייתה מקדש שהוא מבנה העץ הגדול בעולם. חוץ מהגודל המרשים שלו, בתוכו היה גם הבודהה הגדול ביותר בעולם שנמצא בתוך חלל סגור (הרבה יותר פשוט להגיד confined...). מסתבר שאפילו המבנה הזה היה גדול יותר, אבל כמו כל דבר ביפן - גם הוא נשרף בשלב כלשהו.

היום האחרון שלי בקיוטו עבר בעוד גנים - ה Silver Pavilion, "חובה לכל מבקר בקיוטו", והגן של מקדש היאן, שאמא המליצה עליו בחום. הראשון היה מהמם, ואחרי שסיימתי את הסיבוב הראשון שלי בו מהר מדי לטעמי, עשיתי עוד סיבוב. הכי מרשים לדעתי היו השורשים של העצים, ואיך שהם היו שתולים כחלק מצלע ההר ומכוסים טחב, אבל הכי מפורסם הוא מודל מוקטן של הר פוג'י והאוקיינוס מחצץ, רק חבל שהיו שם כל כך הרבה אנשים... לפני שהגעתי לשני הלכתי ב"דרך הפילוסופיה" - דרך מוקפת שיחים ועצי דובדבן ומתפתלת לאורך תעלה בסמטה אחורית של קיוטו. הדרך נקראת על שם פילוסוף מפורסם שנהג ללכת שם בשנות השלושים - למרות שבטח היה לו פחות רעש של משאיות במרחק... מקדש היאן היה קצת אכזבה לעומת איך שאמא תיארה אותו, אבל בכל זאת נהנתי לשבת בו ולנשנש מרק שעועית מתוקה בבית התה.

בדרך חזרה לאכסניה עצרתי באחד הפארקים והתחלתי לקרוא את Wicked - The Life and Tales of the Wicked Witch of the West. אני עדיין באמצע, והספר פשוט מצוין - אני ממליץ בחום. אחרי שהשמש שקעה וכבר לא יכולתי לקרוא, עברתי בגיון - הרובע העתיק של קיוטו. קיוויתי לראות גיישות חומקות בין הסמטאות, אבל התאכזבתי. מאוד נדיר לראות היום גיישות אמיתיות, ואם הייתי עושה מאמץ ומגיע לשם באור יום הייתי יכול לראות נשים שרק מחופשות לגיישות - אבל לא נורא.

באותו הלילה חרשתי על הלונלי פלנט כדי להחליט לאן להמשיך. בסוף בחרתי ב Kanazawa - עיר שחוץ מאחד משלושת הגנים המפורסמים ביפן (אחד מהם ראיתי באוקוימה והשלישי נמצא צפונית לקיוטו ואני לא אגיע אליו), יש בו גם מוזיאון מצוין לאומנות מודרנית ועוד כמה מוזיאונים נחמדים. בבוקר כשחיפשתי אכסניה באזור הזה, הייתי בשוק לראות שהכל מלא. מעולם לא שמעתי את השם הזה בעבר, אז איך יכול להיות שכל האחרים כן שמעו?! גם בהר פוג'י הכל היה מלא, אז מאוכזב, החלטתי להשאר עוד לילה בקיוטו ולהזמין מקום למחר. כשהתקשרתי לגסט האוס בקנזווה, התפלאתי לשמוע שיש מקום היום, ומחר מלא - ביטלתי את הלילה בקיוטו ויצאתי לדרך.

בקנזווה, אחרי הצ'ק אין לגסט האוס מאוד נחמד וביתי, הלכתי לגן המפורסם. הגעתי לצערי רק שעה לפני הסגירה, כי יכולתי לשוטט בו כמה שעות טובות. הוא גם היה ריק מתיירים, מה שהיה מצוין. חוץ מזה שהוא היה יפהפה, הוא גם היה שליו, ושכנע אותי שכשיהיו לי כמה עשרות מיליונים מיותרים - אני אזמין מומחה מיפן שיבנה לי גן כזה. כמה ימים בשבוע הוא יהיה פתוח לציבור כדי שאני אוכל לממן את העלות העצומה של גן כזה, ושאר הזמן אני אוכל לשוטט בו בשלווה בלי המוני תיירים...

בחצי יום השני שלי, הלכתי למוזיאון לאומנות מודרנית. לא הייתה תערוכה מיוחדת, אבל התערוכה הקבועה הייתה מרשימה למדי - החל ממפת העולם שעשויה מאלפי גולות, ועד בריכה שנראית מלאה מלמעלה, אבל בעצם יש רק עשרה סנטימטרים של מים על רצפת זכוכית, ואפשר ללכת בתוך הבריכה ולהסתכל החוצה על האנשים שמסתכלים לתוך הבריכה... אחרי המוזיאון נסעתי שבע שעות מעצבנות ברכבת להר פוג'י.

כשהגעתי לפה אתמול, התאכזבתי מאוד לגלות המזג האוויר זוועה - עננים וגשם. תכננתי לעשות היום טיפוס, לא על הר פוג'י אלא על אחד ההרים שמשקיפים עליו. וויתרתי בגלל מזג האוויר, אבל עשיתי אחד קצר יותר - היה לי נוף מדהים של הערפל שמכסה את הר פוג'י... מחר תכננתי לסוע חזרה לאוסקה - יש שם פסטיבל של מצעד בלונים ענקיים. אוסקה היא שש שעות נסיעה מפה, אז אולי אני אשאר פה מחר עוד לילה, אם מזג האוויר יהיה טוב.

תמונות ברגע שאני אמצע מחשב עם פיקסה :( בכל מקרה כמעט נגמר לי מקום האחסון, אז אולי כל התמונות לא יעלו...