עלילות יהונתן בחוץ לארץ רוצה לאחל לקהל קוראיו חג שמח :)
קווין שארלוט היה מדהים. מפרצים יפים של ים כחול וצמחייה כחולה, חופים שקר מדי לרחוץ בהם והליכה ארוכה מדי בגלל תכנון לא נכון (שלושים קילומטר ביום הראשון, עשרים ושלושה ביום השני :X ). יצאתי בבוקר עם מונית מים, ובדרך זכינו לראות אטרקציה מפתיעה - דולפינים! הורידו אותנו באנדרטה לקפטן קוק והתחלתי ללכת. בלילה ישנתי אצל אשה בשם נואלין, בת 79 שמארחת מטיילים על הטרק בבית שלה ובחורף יוצאת לטייל בעולם. כשהגעתי אליה, תשוש אחרי יום של הליכה, היא כיבדה אותי ב scones מרוחים בשכבה עבה של חמאה ותה. פגשתי שם את מילי ונמרוד. מסתבר שמילי לקחה את מונית המים ישר לנואלין, ונמרוד התחיל איתי בהתחלה, פשוט רץ את הדרך בשעתיים פחות ממני כי מילי חיכתה לו... בבוקר הם יצאו לפני, אבל ידעתי שמילי הולכת לאט ואני אשיג אותם. שכיצאתי נואלין נתנה לי נשיקה וחיבוק ונפרדה ממני כמו בן משפחה... אכן השגתי את מילי ונמרוד, אבל יכולתי ללכת איתם רק חצי שעה - הייתי צריך למהר למונית המים שלי. שעתיים מהנות של הליכה מהירה והטרק הגיע לסופו.
בערב פטפטתי עם סרין, סקוטית בת 17 - גיל מאוד מפתיע למישהי שמטיילת לבדה בניו זילנד! - והולנדית בשם ג'ולי. רצינו ללכת לפאב, אבל הסלקטור ראה שסרין קטינה (היא מגדירה את עצמה בתור השקרנית הגרועה בעולם). בסוף אני וג'ולי נשארנו בפאב ורדדנו למוסיקה של הלהקה שהופיעה שם.
בבוקר קמתי למחזה מזעזע - יורד גשם. וכל הבגדים שלי על החבל אחרי כביסה. אחרי נסיונות נואשים לייבש אותם ויתרתי והחלטתי שאני כבר אחכה עד נלסון... בדרך החוצה ראיתי שכל הסלון מלא אנשים שמחכים לאוטובוס לנלסון. בשביל לתפוס פה אוטובוס חייבים להזמין אותו מראש, לשלם מראש והוא אוסף אותך מהאכסניה. חבל שאף אחד מהם לא התעניין אם למישהו יש אוטו ריק, כמוני. בסוף כן הצלחתי לקחת את קלייר ווויל, שני בלגים שאמנם הזמינו אוטובוס אבל הם משלמים על כל הקו שסובב את האי הדרומי, ולא לפי קטעים, אז לא היה אכפת להם לוותר עליו. עצרנו במפעל שוקולד בוטיק, שהכל בו מוכן ביד והמחירים בהתאם - לפחות קיבלנו טעימה חינם! עצרנו גם בטעימות יין וטעמנו מהיין המעולה של מרלבורו. הם קנו לנו בקבוק לערב וישבנו לשתות קפה ועוגה. טוב שישבנו - בדרך מחוץ לאזור היין היה מחסום משטרתי עם בדיקות אלכוהול. יצאתי תקין, אבל אני משער שיש הרבה אנשים שטועמים יותר מדי יין ואחר כך עולים על ההגה. לא נעים.
הגענו לנסלון, העברתי את סטיד נקיון לכבוד הפסח ועכשיו הוא ישאר מסודר לפחות לשבוע. בערב ישבנו בג'קוזי \ סאונה עם היין ששתינו ואחר כך כתבתי את הפוסט שנמחק... אתמול יצאתי לסיבוב בעיר, קצת קניות, קצת פיזיותרפיה לקרסול והגעתי לשיא היום - סדר פסח! הסדר של חב"ד, אז כמובן שהיה רב שקצת חפר (הייתי רגיל לזה מהסדר שסגרתי בצבא לפני שלוש שנים). היו המון ישראלים - בין ארבעים לחמישים, ופגשתי המון אנשים שפגשתי בנקודות שונות בטיול. הרב אמר "צריך למלא את כוס היין עד הסוף", אז כמובן שצייתנו. היה יין מעולה של נלסון, ודי מהר כולם היו שתויים - אין ספק שזה היה הסדר הכי מצחיק שהייתי בו אי פעם :)
היום בבוקר יצאתי שוב לסיבוב בעיר וראיתי את הטבעת המקורית ששימשה לסרטי שר הטבעות. בחרו את הטבעת מתוך חמש עשרה דוגמאות שהוצעו, והוכנו ארבעים עותקים שלה - בגדלים שונים כדי שהוביטים, בני אדם ושחקנים שונים יוכלו לענוד אותם והיא תתאים לכולם בצורה מושלמת.
זהו. עכשיו אני יוצא לכיוון Abel Tasman, טרק שאני אתחיל מחר ואעשה אותו ביומיים. חג שמח לכולם :)
תמונות חדשות (לצערי, לא כולן. האינטרנט פה לא נותן לי להעלות יותר מחמש בבת אחת...)
וסתם משהו מצחיק שאיתי קפלן כתב בפייסבוק:
מתוך חד גדיא השנה: -מיאו! הב-הב! בום! ווף! שפריץ! מוּ! 'אני שוחט'! מוות! ...
-אבל איתי, איזה קול עושה אלוהים?
- אלוהים לא קיים.
קווין שארלוט היה מדהים. מפרצים יפים של ים כחול וצמחייה כחולה, חופים שקר מדי לרחוץ בהם והליכה ארוכה מדי בגלל תכנון לא נכון (שלושים קילומטר ביום הראשון, עשרים ושלושה ביום השני :X ). יצאתי בבוקר עם מונית מים, ובדרך זכינו לראות אטרקציה מפתיעה - דולפינים! הורידו אותנו באנדרטה לקפטן קוק והתחלתי ללכת. בלילה ישנתי אצל אשה בשם נואלין, בת 79 שמארחת מטיילים על הטרק בבית שלה ובחורף יוצאת לטייל בעולם. כשהגעתי אליה, תשוש אחרי יום של הליכה, היא כיבדה אותי ב scones מרוחים בשכבה עבה של חמאה ותה. פגשתי שם את מילי ונמרוד. מסתבר שמילי לקחה את מונית המים ישר לנואלין, ונמרוד התחיל איתי בהתחלה, פשוט רץ את הדרך בשעתיים פחות ממני כי מילי חיכתה לו... בבוקר הם יצאו לפני, אבל ידעתי שמילי הולכת לאט ואני אשיג אותם. שכיצאתי נואלין נתנה לי נשיקה וחיבוק ונפרדה ממני כמו בן משפחה... אכן השגתי את מילי ונמרוד, אבל יכולתי ללכת איתם רק חצי שעה - הייתי צריך למהר למונית המים שלי. שעתיים מהנות של הליכה מהירה והטרק הגיע לסופו.
בערב פטפטתי עם סרין, סקוטית בת 17 - גיל מאוד מפתיע למישהי שמטיילת לבדה בניו זילנד! - והולנדית בשם ג'ולי. רצינו ללכת לפאב, אבל הסלקטור ראה שסרין קטינה (היא מגדירה את עצמה בתור השקרנית הגרועה בעולם). בסוף אני וג'ולי נשארנו בפאב ורדדנו למוסיקה של הלהקה שהופיעה שם.
בבוקר קמתי למחזה מזעזע - יורד גשם. וכל הבגדים שלי על החבל אחרי כביסה. אחרי נסיונות נואשים לייבש אותם ויתרתי והחלטתי שאני כבר אחכה עד נלסון... בדרך החוצה ראיתי שכל הסלון מלא אנשים שמחכים לאוטובוס לנלסון. בשביל לתפוס פה אוטובוס חייבים להזמין אותו מראש, לשלם מראש והוא אוסף אותך מהאכסניה. חבל שאף אחד מהם לא התעניין אם למישהו יש אוטו ריק, כמוני. בסוף כן הצלחתי לקחת את קלייר ווויל, שני בלגים שאמנם הזמינו אוטובוס אבל הם משלמים על כל הקו שסובב את האי הדרומי, ולא לפי קטעים, אז לא היה אכפת להם לוותר עליו. עצרנו במפעל שוקולד בוטיק, שהכל בו מוכן ביד והמחירים בהתאם - לפחות קיבלנו טעימה חינם! עצרנו גם בטעימות יין וטעמנו מהיין המעולה של מרלבורו. הם קנו לנו בקבוק לערב וישבנו לשתות קפה ועוגה. טוב שישבנו - בדרך מחוץ לאזור היין היה מחסום משטרתי עם בדיקות אלכוהול. יצאתי תקין, אבל אני משער שיש הרבה אנשים שטועמים יותר מדי יין ואחר כך עולים על ההגה. לא נעים.
הגענו לנסלון, העברתי את סטיד נקיון לכבוד הפסח ועכשיו הוא ישאר מסודר לפחות לשבוע. בערב ישבנו בג'קוזי \ סאונה עם היין ששתינו ואחר כך כתבתי את הפוסט שנמחק... אתמול יצאתי לסיבוב בעיר, קצת קניות, קצת פיזיותרפיה לקרסול והגעתי לשיא היום - סדר פסח! הסדר של חב"ד, אז כמובן שהיה רב שקצת חפר (הייתי רגיל לזה מהסדר שסגרתי בצבא לפני שלוש שנים). היו המון ישראלים - בין ארבעים לחמישים, ופגשתי המון אנשים שפגשתי בנקודות שונות בטיול. הרב אמר "צריך למלא את כוס היין עד הסוף", אז כמובן שצייתנו. היה יין מעולה של נלסון, ודי מהר כולם היו שתויים - אין ספק שזה היה הסדר הכי מצחיק שהייתי בו אי פעם :)
היום בבוקר יצאתי שוב לסיבוב בעיר וראיתי את הטבעת המקורית ששימשה לסרטי שר הטבעות. בחרו את הטבעת מתוך חמש עשרה דוגמאות שהוצעו, והוכנו ארבעים עותקים שלה - בגדלים שונים כדי שהוביטים, בני אדם ושחקנים שונים יוכלו לענוד אותם והיא תתאים לכולם בצורה מושלמת.
זהו. עכשיו אני יוצא לכיוון Abel Tasman, טרק שאני אתחיל מחר ואעשה אותו ביומיים. חג שמח לכולם :)
תמונות חדשות (לצערי, לא כולן. האינטרנט פה לא נותן לי להעלות יותר מחמש בבת אחת...)
וסתם משהו מצחיק שאיתי קפלן כתב בפייסבוק:
מתוך חד גדיא השנה: -מיאו! הב-הב! בום! ווף! שפריץ! מוּ! 'אני שוחט'! מוות! ...
-אבל איתי, איזה קול עושה אלוהים?
- אלוהים לא קיים.
רשומות
לייק לאיתי
השבמחקחג שמח גם לך!
השבמחקלכבוד השנה החדשה למלכים אני מאחלת לך שכך יראה כל הטיול שלך!