בסוף נשארתי עוד לילה בצ'נצ'ין. יצאתי לטיול על הטיילת שעל האגם, וראיתי כמה פסלים מעניינים.
בסוף הטיילת הייתה אנדרטה ומוזיאון לזכר ההרוגים האתיופים במלחמת קוריאה. כרגיל, הכל היה בקוריאנית, ורק הכותרות באנגלית. חוץ מזה שרציתי לדעת למה אתיופיה הצטרפה למלחמה ולא ידעתי, אני באמת תוהה מה הם יעשו אם יום אחד יגיעו אתיופים לשם וירצו לקרוא בעצמם...
בסוקצ'ו לא בזבזתי יותר מדי זמן, אכלתי צהריים, יצאתי לטיול למגדלור שממנו ראיתי קשת כפולה 
ולקחתי אוטובוס לפארק הלאומי Seoraksan. תכננתי לישון ב YHA, וסוף סוף להתרועע עם אנשים אחרים. כשירדתי מהאוטובוס ראיתי את השלט של ה Youth Hostel והלכתי לבדוק מה זה. גיליתי שזה מוטל, מה שנראה לי מאוד מוזר. הם היו יותר יקרים, ולא הסכמתי להשאר שם. חשבתי שהם מנסים לרמות אותי, כי הם טענו שהם כן האכסניית נוער, אז הרמתי את הקול... בסוף הם הצביעו לכיוון האכסניה. הגעתי וגיליתי שיש שם מחנה קיץ, אז הכל תפוס. הבעלים אמר שהוא יקח אותי למוטל שלו - בדיוק המקום שעזבתי. עכשיו הם לא כבר לא רצו לקבל אותי. מתוסכל, יצאתי לחפש מוטל אחר ובסוף נפלתי על אחד בארבעים דולר ללילה. זה יותר מדי, אמרתי, וקיבלתי הנחה לשלושים. אני מוציא את כרטיס האשראי "שלושים פלוס מס, שלושים ושלוש". עייף מכדי להתווכח, לקחתי את המחיר הזה. לפחות לשם שינוי הבעלים דיבר אנגלית סבירה.
למחרת יצאתי לטייל בפארק הלאומי. בתחילת הפארק היה מקדש, ולידו בודהה ענק. 
שימו לב שהבודהה פה שונה מהבודהה של דרום מזרח אסיה - פחות הודי ויותר מזרח אסייתי.
לקחתי את המסלול ה"קצר של שעתיים" ואחרי שלוש טיפוס על מדרגות תלולות 
(אפילו כמה קשישות כפופות עשו אותו, כל הכבוד להן!) הגעתי לפסגת הסלע - שמכוסה בערפל.
למוד נסיון מערפל בניו זילנד, חיכיתי כמה דקות ואכן - בכיוון הים הערפל התבהר והציע נוף נחמד.
לקחתי אוטובוס חזרה לסוקצ'ו ומשם המשכתי ל Gungneung. רציתי לראות שם כמה מוזיאונים, אבל עד שהגעתי כבר היה מאוחר. מסתבר שזו גם עונת השיא, אז החדר הכי זול שקיבלתי הוא שלושים וחמישה דולר, אחרי שהסכימו לעשות לי הנחה. מה שכן, החדר היה חדר דה לוקס, עם כל הפינוקים :) במקום המוזיאונים ראיתי סוף סוף את צעצוע של סיפור 3, שחמק ממני כל ויאטנם. סרט מעולה, עלה על כל הציפיות שלי :)
היום בבוקר נסעתי ל Unification Park, אחרי כמה סיבובים מיותרים באוטובוס ומונית, שגרמו לי להבין שכדאי לי תמיד לתכנן את המסלול שלי לפחות יום מראש. בפארק אפשר לראות צוללת צפון קוריאנית שעלתה על שרטון בזמן משימת ריגול.
אנשי הצוות שלה ברחו, ואחרי חודש וחצי של מצוד, חצי מהם נהרגו על ידי הצבא הדרום קוריאני, חצי מהם הרגו אחד את השני ואחד נתפס. חוץ מהצוללת אפשר גם לראות משחתת אמריקאית ששירתה את הצבא הקוריאני עד לפני עשר שנים. היום היא המשחתת היחידה שמוצגת על היבשה בעולם.
אחר הצהריים נסעתי ל Samcheok, שבה אני נמצא עכשיו. לפני שהם נסגרו, הספקתי לראות שני מוזיאונים על מערות, שאליהן אני נוסע מחר. קצת מצחיק שיש שני מוזיאונים באותו הנושא, במקום שהם יחשבו כמוזיאון אחד, אבל הם הצליחו להציג דברים שונים ומעניינים. אחד מהם הציג חדרים שונים שכל חדר בנוי כמו סוג אחר של מערה, והשני הציג יותר מידע, למרות שגם בו היו מודלים של מערות.
זהו להיום. אני מתכוון להשאר פה עוד לילה אחד, ואז להמשיך דרומה, עדיין לא בטוח לאן. אני יותר מדי עוקב אחרי מה שהלונלי פלנט אומר, שזה מאוד נוח מצד אחד, אבל זה גם מוריד אותי מדרגת מטייל והופך אותי לתייר :S מצד שני, גם אם הייתי רוצה, זה לא באמת יעד לתרמילאים וקשה להקלע פה להרפתקאות אקראיות. נראה מה יהיה :)
רשומות
הקשת הכפולה ממש יפה :-)))
השבמחקוההמדרגות התלולות נראות כמו איזה אתר תיירות שמעבירים תמונות שלו בפורוורדים מרוב שהוא מטורף... איך טיפסת את זה?? עזוב אתה, איך הזקנות עשו את זה?! איך אתה מרגיש אחרי? :-)
אחרי שטיפסנו על החומה הסינית (גם כמות בלתי נתפסת של מדרגות) נתפסו לי השרירים ברגליים. מזל שעשיתי מסאז' סיני יום אחרי... כואב!!! אבל שיחרר לי את כל השרירים. אז אם יש מצב כזה (וזה בכלל עדיין רלוונטי) אני ממליצה :-)
נשיקות!!!